מעולם לא הבנתי את ההיגיון של פרסומות: הן רועשות מדי, דוחפות מדי, ישראליות מדי. אני לא זוכר מוצר שקניתי אותו בגלל פרסומת. לאחרונה העברתי את מרבית הקניות שלי לחנויות באינטרנט, והתרחקתי צעד נוסף מעולם הפרסומאות הישראלית. אבל למרות זאת, אני מכור לקול של הדר לוי, הקריינית של פרסומת "הגם וגם" של שירביט. למרות שאני שונא את הפרסומות ברדיו, ופרסומות בכלל, את הדר לוי אני בחיים לא מזפזפ. תשדיר הפרסומת הזה הוא סיפור אחר. דרמה שמתתחזה לקומדיה, קומדיה שהיא בעצם טרגדיה הפרושה על פני 23 שניות.
לתשדיר אחראי משרד בלומנקרנץ ושות', שלפי אתר האינטרנט המכוער שלו, הינו משרד בוטיק (!) שהוקם על ידי יעקב ומשה בלומנקרץ, "אשר חרטו על דגלם", כך במקור, "שירות אישי ומקצועי ללא פשרות!" (מובן שגם סימן הקריאה האחרון מופיע במקור). רשימת הלקוחות באתר המשרד מכובדת למדי וכוללת עסקים מוכרים, גם אם לא מהשורה הראשונה. למשל: פייר קרדן, בורגרים ו-שירביט, חברת הביטוח. בלומנקרץ שכרה את שירותיה של הדר לוי, סטנדאפיסטית במקצועה. וכעת, נעבור לפרסומת.
הרעיון הכללי מאחורי תשדיר הפרסומת הוא חלום ה"גם וגם" ושברו. הסרטון מציג את המציאות העגומה שבה אנחנו חיים: לכל דבר יש מחיר. "פשרות", בלשונו של משרד בלומנקרץ. אם טסים במחיר מוזל, זה בא על חשבון מקום לרגליים, ואם יש ילדים אי אפשר לישון בצהריים. ואז מגיע הפלא: שירביט, חברה לביטוח רכב שגם נותנת שירות מעולה וגם מחיר מצויין. מהלך לוגי פשוט. קודם תשתתף עם הקהל במציאות החיים המדכאת, ואז ספר לו על חיים שמתנהלים לפי חוקים אחרים.
את הסיפור מספרת פרשת משה רבנו חביבה וסמוקת לחיים שמופיעה על במה כחלק ממופע סטנדאפ – כמקצועה של הקריינית, הדר לוי. בסרטון הקצר, החיפושית פותחת באכסיומה: "יש דברים בחיים שאי אפשר וגם וגם". לאחר מכן היא מציגה שתי שאלות רטוריות: "בצ'רטר יש מצב גם זול וגם מקום לרגליים? עם ילדים אפשר גם נחת וגם לישון בצהריים?". כלומר, פרת משה רבנו פונה אל המשפחה הבורגנית ממעמד הביניים, זו שיש לה ילדים, זו שיוצאת לחופשות זולות יחסית בחו"ל וזו שיש לה רכב. אלא ששתיים מתוך שלוש ההנאות הגדולות של המשפחה הישראלית הממוצעת נשללות: ילדים הם לא שמחה, אלא כאב ראש נוראי, והירידה במחירי הטיסות לחו"ל מתאפשרת רק הודות לכך שהן הפכו לעינוי מתמשך. רמת החיים לא באמת עלתה, משום שלכל דבר יש מחיר. רק הנאה אחת נותרה בחיינו: הרכב.
נחזור לביצוע. במהלך הצגת מצב הביש שבו אנחנו חיים, הטון של לוי עולה וגם הווליום. הטקסט נבנה לקראת פיצוץ, לקראת התרסקות. בשיאו של הסרטון הקול של נשבר כשהיא עונה על השאלות הרטוריות: "בחיים לא". שתי המילים האלו הן לב ליבו של הסרטון. הדר לוי דוחסת לתוכן את ההיסטריה של אמא שלא משתלטת על הילדים, את הצפיפות הנוראית בטיסות, ואת התסכול מכך שבחיים לא, בחיים לא תהיה חופשה אחת נורמלית, קיץ אחד שיעבור בלי כאב הראש שנוצר מזיווג של זרע וביצית. החריקה בקול שלה, שמזכירה אפקט שבו משתמשות זמרות פופ בשלב השיא של השיר, או בכייה של חזן בקטע תפילה מרגש במיוחד. לרגע נדמה, שהחיפושית החביבה שמעבירה מופע סטנד אפ כמעט יוצאת משליטה. הקהל, מגיב בצחוק חלק שנשמע ברקע. צוחק, שמח לאידו שלו עצמו. שמח לדעת שהוא לא לבד. כולם מתפשרים. כולם נאלצים לחיות וחצי תאוותם בידם. זהו לא צחוק מבדיחה, זהו צחוק של פורקן, של שותפות לאיד, של צרת הרבים. הצחוק האווילי ביותר מכל סוגי הצחוק.
בשלב הזה הכל מוכן לקראת הקתרזיס: שירביט, הביטוח שמאפשר גם וגם. אצלה זה אפשרי. בשירביט נפרצת הקללה עתיקת היומין שהושתה על האנושות מאז החטא הקדום, בשירביט מתאפשר הגם וגם. אלא שאותו גם וגם חושפת עד כמה החיים בישראל הם פשרה אחת גדולה. חופשות לחו"ל? לא. הנאה מילדים? לא. ההנאה האולטימטיבית בחיים האלו היא היכולת לבטח את הרכב וגם לעשות זאת בזול. מטפורה מושלמת לחיים בישראל: הממשות עצמה יקרה מדי, לא נוחה, מזיעה, ובסופו של דבר: לא מהנה. אבל אנחנו טובים מאוד ביכולת לבטח, כלומר, היכולת להיערך למקרה אסון, לפיצוי, להתחלה מחדש ולתחייה של עוף החול. יש לנו חמקן, יש לנו מדינה שקמה כאוד מוצל מאש השואה, יש לנו את היכולת לשרוד. פיתחנו את כוח העל הוולבריני להירפא תמיד. בטוח שיקרה אסון, בטוח שהרכב שלנו יידפק בחניה, או פשוט ייהרס בטוטאלוס בתאונת דרכים (חמסה חמסה שלא יקרה בה שום דבר רציני, ובשביל זה יש גם ביטוח חיים). אבל בטוח שגם נצא מזה מחוזקים. מתחת למופע הסטנדאפ של פרת משה רבנו מסתתרת אמת כואבת על ישראל: חרא לא מהנה, חיים של פשרות ובינוניות, וחברות ביטוח מפוארות. שירביט, וגם וגם. שואה, וקבורה, גלות ותקומה. מחיר מופחת בעבור תאונת דרכים שמוגשת לכם "ללא פשרות".
הבלוג של אמרי לוי סדן 